הסמכה מקצועית וחוות דעת בנזקי מים – מדוע הכשרת המומחה חשובה בהליך משפטי
מאת: איגוד מאתרי נזילות ותרמוגרפיה בישראל
חוות דעת מקצועית מתחילה בכשירות של המומחה
בתביעות העוסקות בנזקי מים, איטום, רטיבות וליקויי בנייה נדרש לעיתים בית המשפט להכריע בין חוות דעת מקצועיות סותרות.
במצב כזה אין משמעות רק למסקנה הכתובה בסוף הדוח. יש חשיבות גם להכשרתו של נותן חוות הדעת, לתחום מומחיותו, לשיטות הבדיקה שבהן השתמש, לאופן שבו פירש את הממצאים וליכולתו להסביר את הבסיס המקצועי למסקנותיו.
השאלה אינה רק “מה מצא המומחה?”, אלא גם:
“על סמך איזו הכשרה, איזו שיטת בדיקה ואילו נתונים הגיע למסקנה?”
כאשר נדרשת הצגת הסמכות מקצועיות
במסגרת הליך שנדון בפני המפקח על רישום מקרקעין הוגשה בקשה להמצאת מסמכים הנוגעים להכשרתו המקצועית של מומחה.
בין ההסמכות שאליהן התייחסה הבקשה היו הכשרה בתחום איתור נזקי מים וכשלי איטום, תרמוגרפיה אינפרא־אדומה, איטום וכן הכשרות מקצועיות נוספות הקשורות לפעולות שנכללו בתחום עבודתו של המומחה.
אין להסיק מעצם הגשת הבקשה כי קיימת בחוק רשימת תעודות אחידה שכל מומחה חייב להחזיק בה.
עם זאת, המקרה ממחיש נקודה מקצועית חשובה: כאשר מומחה מבסס מסקנה על תחום ידע או על טכנולוגיית בדיקה מסוימת, הכשרתו באותו תחום עשויה להיות רלוונטית לבחינת חוות דעתו ולמשקל שניתן לה.
איתור נזקי מים – הכשרה מקצועית ממשלתית
בישראל קיימת הכשרה מקצועית של משרד העבודה במגמה 268 – “איטום מבנים ואיתור נזקי מים”.
תוכנית הלימודים הרשמית כוללת 190 שעות ועוסקת, בין היתר, במבנה, חומרי בנייה, מערכות איטום, מוצרי איטום וכן בפרק ייעודי של “איתור וטיפול בליקויים”.
בתוך אותו פרק מופיע במפורש גם הנושא:
10.2 – איתור נזקי מים בטכנולוגיה תרמוגרפית.
לעיון בתוכנית הרשמית:
תשקיף משרד העבודה – מגמה 268
עצם הכללת התרמוגרפיה בתוכנית מלמדת כי מדובר בטכנולוגיה רלוונטית למקצוע איתור נזקי המים.
עם זאת, מגמה 268 אינה מעניקה תעודת תרמוגרפר נפרדת. בתוכנית אין הקצאת שעות עצמאית לסעיף התרמוגרפיה ואין בחינת הסמכה ייעודית בתחום זה.
תרמוגרפיה – שימוש במצלמה אינו שקול להסמכה
מצלמה תרמית אינה “מצלמת רטיבות”.
היא מודדת קרינה אינפרא־אדומה ומציגה דפוסים תרמיים. דפוס חריג עשוי להיות מושפע מרטיבות, אך גם מהבדלי טמפרטורה, מעבר חום, מאפייני החומר, קרינה מוחזרת, תנאי הסביבה וגורמים נוספים.
לכן יש להבחין בין הפעלת המצלמה לבין פרשנות מקצועית של הממצאים.
הכשרה מקצועית בתרמוגרפיה עוסקת בין היתר בעקרונות הקרינה האינפרא־אדומה, מעבר חום, מאפייני חומרים, תנאי מדידה, מקורות שגיאה, ביצוע מדידות וניתוח נכון של דפוסים תרמיים.
גם ת”י 13187 מתייחס לחשיבות הכשרתו של האדם המפרש את תוצאות הבדיקה התרמוגרפית ומציין כי את התוצאות המתקבלות באמצעות השיטה מסבירים ומעריכים מומחים שהוכשרו במיוחד למטרה זו.
למידע על הכשרות מקצועיות בתחום ניתן לעיין באתר Infrared Training Center – ITC.
מגמה 268 והסמכת תרמוגרפיה – שתי הכשרות משלימות
חשוב להבהיר את ההבדל:
מגמה 268 מכשירה בתחום הרחב של איטום מבנים ואיתור נזקי מים.
הסמכת תרמוגרפיה מתמקדת בטכנולוגיית המדידה התרמית וביכולת להפעילה ולפרש את ממצאיה באופן מקצועי.
לפיכך, אין מדובר בשתי הסמכות מתחרות.
בוגר מגמה 268 אינו הופך מכוח התעודה לתרמוגרפר מוסמך; מנגד, בעל הסמכת תרמוגרפיה אינו הופך מכוחה לבעל הכשרה מלאה באיטום מבנים ובאיתור נזקי מים.
כאשר בעל מקצוע משלב בין שתי ההכשרות הוא משלב את הידע בתחום נזקי המים עם הכשרה ייעודית בטכנולוגיית הבדיקה התרמית.
להסבר המלא על ההבדלים והסיווגים המקצועיים:
סיווג הסמכות – איגוד מאתרי הנזילות והתרמוגרפיה בישראל
ומה משתנה כאשר מדובר בחוות דעת לבית משפט?
חוות דעת המיועדת להליך משפטי דורשת יותר מהצגת מספר תמונות ומסקנה.
המומחה צריך להיות מסוגל להסביר:
- מה נבדק;
- באילו אמצעים;
- באילו תנאים;
- מה משמעות הממצא;
- אילו גורמים חלופיים נבחנו;
- מהן מגבלות הבדיקה;
- וכיצד הממצאים מובילים למסקנה המקצועית.
כאשר נעשה שימוש בתרמוגרפיה, גם ההכשרה והיכולת המקצועית לפרש את התמונה התרמית הופכות לחלק מהתשתית שעליה נשענת חוות הדעת.
אין פירוש הדבר שכל חוות דעת הכוללת צילום תרמי מחייבת מכוח חוק דווקא תעודת Level I מסוימת. אולם איגוד מאתרי הנזילות והתרמוגרפיה בישראל קבע במסגרת קריטריוני הסיווג המקצועיים שלו רף של Level I לפחות למי שמשתמש בממצאים תרמוגרפיים במסגרת חוות דעת מקצועיות בהליכים משפטיים.
זהו סטנדרט מקצועי של האיגוד, ויש להבחין בינו לבין דרישה סטטוטורית.
לא התעודה לבדה קובעת את איכות חוות הדעת
גם כאן נדרש איזון.
תעודה מקצועית אינה הופכת חוות דעת לנכונה באופן אוטומטי, כשם שהיעדרה של תעודה מסוימת אינו מאפשר כשלעצמו לקבוע מה תהיה החלטתו של בית המשפט.
חוות דעת מקצועית נבחנת כמכלול: הכשרתו וניסיונו של המומחה, התאמת תחום מומחיותו לשאלה שבמחלוקת, מתודולוגיית הבדיקה, הנתונים שנאספו, ההנמקה המקצועית והיכולת להתמודד עם ממצאים וטענות חלופיות.
ההסמכה היא חלק מאותה תמונה מקצועית – ולעיתים חלק משמעותי מאוד ממנה.
עמדת האיגוד
עמדת איגוד מאתרי הנזילות והתרמוגרפיה בישראל היא שיש ליצור הבחנה ברורה בין:
הכשרה מקצועית באיתור נזקי מים, הכשרה ייעודית בתרמוגרפיה, הכשרה לביצוע עבודות תיקון והידע הנדרש לעריכת חוות דעת מקצועית.
לא כל תעודה מעניקה את כל הכשירויות, ולא כל שימוש במכשיר מעיד על הכשרה בשיטה שעליה הוא מבוסס.
מטרת הסיווג המקצועי של האיגוד היא ליצור שקיפות: לאפשר לציבור, לעורכי דין, למבטחים ולגורמים מקצועיים להבין מהי הכשרתו של בעל המקצוע ומהו תחום הכשירות שעליו מבוססת עבודתו.
לסיכום
מקצועיות בתחום איתור נזקי המים אינה נמדדת בכמות המכשירים שבידי המאתר, אלא ביכולת לבחור את שיטת הבדיקה המתאימה, להפעיל אותה נכון, להבין את מגבלותיה ולפרש את הנתונים באופן מבוסס.
משרד העבודה עצמו כלל את “איתור נזקי מים בטכנולוגיה תרמוגרפית” בתוכנית מגמה 268. כאשר מבקשים להעמיק בטכנולוגיה ולבסס עליה ממצאים מקצועיים, קיימת חשיבות להכשרה ייעודית בתרמוגרפיה.
ובהליך משפטי, שבו מסקנות מקצועיות עשויות להשפיע על שאלות של אחריות, תיקון ונזק כספי, חשיבותם של הכשרה, מתודולוגיה ותיעוד מקצועי מקבלת משנה תוקף.
לקריאה נוספת
>> סיווג הסמכות – איגוד מאתרי הנזילות והתרמוגרפיה בישראל
>> חוות דעת תרמוגרפית שהכריעה פסק דין – מקרה מבחן בישראל
>> תרמוגרפיה בתביעות ליקויי בנייה – מקרה משפטי בישראל
