כפי שכבר ידוע לרוב, אין דבר היכול למנוע לאורך זמן חדירת מים מתחת לריצוף בחדרי אמבט, גגות מרוצפים ומרפסות. מי הגשם חודרים מבין המישקים (המרווחים או הפוגות) וכל מי שטוען או חושב שהמישקים אטומים היטב והמים לא יחדרו, פשוט טועה ומטעה, ולכן רוב השיטות והפתרונות לאיטום מרצפות ומישקים הם במקרה הטוב פתרון זמני קצר שאיננו עומד במבחן המציאות לאורך זמן. חדירות מים מתחת לריצוף שאינם מנוקזות נכון ובהקדם גורמות לנזק מצטבר רב גם לשכבות האיטום התחתונות (שביסודן אינן מיועדות לעמידה קבועה וממושכת תחת מאגרי מים עומדים) וכן למרצפות עצמם, להופעת כתמים כהים והתפתחות של עובש ופטריות במישקים, הגורמים גם לריחות רעים. על מנת לפתור בעיה זו יש לדאוג קודם כל לשיפועים נכונים בשכבת הבט-קל והאיטום כשהשיפוע הוא לכיוון פתח הניקוז.

בפתח הנקז ממוקם אלמנט הנקרא מעריך עליון לריצוף, בעל צורת צינור עגול בקוטר צר מעט מקוטר פתח הקולטן, דבר המותיר מרווח היקפי בין השניים. מרווח זה מאפשר למים המצטברים מתחת לריצוף להתנקז ולחלחל לאורך השיפוע עד לנקודה הנמוכה ביותר, שהיא פתח הנקז ומשם לתוך צנרת המרזב. במידה ואיננו מוגבלים בין גובה הריצוף לגובה האיטום מומלץ להשתמש באביזר הנקרא “תושב למאריך עליון לריצוף + משפר ניקוז תחתון”.  אביזר זה בצורת טבעת עגולה בקוטר פתח הנקז, עם פתחים בצידה, בהיקף של º360 למעבר מים מהשומשום הרטוב מתחת לריצוף אל צנרת המרזב, משמשת כחוצץ בין הנקז למאריך לריצוף + רשת הנירוסטה העליונה המשתלבת בריצוף. על מנת למנוע סחף של השומשום דרך הפתחים במשפר הניקוז התחתון יש לדאוג שבזמן ביצוע הריצוף שכבת הצמנט (הטיט של הריצוף) לא יסתמו את החורים ועל ידי כך מערכת הניקוז הכפולה לא תהיה אפקטיבית, מפרט זה נכתב על ידי מאיר לוזון. כל הזכויות שמורות.