מצלמה תרמית מהווה כלי בדיקה מקצועי בעל משקל ראייתי בהליכים משפטיים.
מאת: איגוד מאתרי נזילות ותרמוגרפיה בישראל
חוות דעת מומחה מבוססת מדידות שהועדפה על פני דוחות סותרים
בתיקים העוסקים בנזקי מים וחדירות רטיבות, אחד האתגרים המרכזיים של בית המשפט הוא הבחנה בין הערכות כלליות לבין ממצאים מבוססי מדידה, תיעוד וניתוח מקצועי.
פסק דין שניתן לאחרונה מדגים כיצד חוות דעת שנערכה בשיטת אל הרס, תוך שימוש במצלמה תרמית ובהצלבת נתונים טכניים נוספים,
הפכה לגורם המרכזי שעליו נשענה ההכרעה.
מינוי מומחה והגדרת מסגרת הבדיקה
במסגרת ההליך מונה מומחה מטעם בית המשפט, אשר התבקש:
לאתר את מקור חדירת המים בדירת התובע
לבחון טענות סותרות שהועלו בדוחות מטעם הצדדים
לבצע בדיקה מקצועית בנוכחות הצדדים
ולהגיש חוות דעת מנומקת בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי
הבדיקה בוצעה לאחר עיון מלא בכתבי הטענות, בחוות דעת קודמות של מאתרים אחרים, וביצוע סריקות בשטח תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, לרבות מצלמה תרמית בהתאם לתקן הישראלי 13187
המתודולוגיה: תרמוגרפיה ככלי אנליטי
הדו״ח נשען על עקרונות תרמוגרפיים ברורים, ובהם:
חישה מרחוק ללא מגע וללא פגיעה במבנה
זיהוי דפוסים תרמיים המעידים על הצטברות, ספיגה ומעבר מים
השוואה בין אזורים סמוכים לצורך איתור תוואי חדירה
הצלבת ממצאים בין בדיקות ויזואליות, תרמיות ומבניות
בדיקות אלה מאפשרות להבחין בין סימני רטיבות פעילים לבין נזקי עבר, וכן לשלול גורמים שאינם קשורים למקור הכשל – דבר בעל חשיבות מכרעת בהליך משפטי.
ממצאים עיקריים שעלו מהבדיקה
מן הדו״ח עולה תמונה ברורה של כשלים ממוקדים:
בדירת התובע נמצאו מוקדי לחות חריגה בתקרות ובקירות, בליווי קילופי צבע וניתוק שכבות גמר
במרפסות שמעל הדירה זוהו כשלים מהותיים במערכות האיטום
היעדר מערכת ניקוז כפול דו־שכבתית יצר כליאת מים מתחת לשכבת המדרך
הקיר המפריד בין מרפסות ספג מים והיווה נתיב מעבר רטיבות כלפי מטה
טענות בדבר מי עיבוי מזגנים נבחנו ונשללו כגורם רלוונטי לחדירה
הממצאים לוו בצילומים תרמיים ובהפניות מדויקות, שאפשרו ביסוס חד־משמעי של מסקנות הדו״ח
בחינת חוות דעת אחרות – ודחייתן
הדו״ח אינו מסתפק בהצגת ממצאים עצמאיים, אלא כולל ביקורת מקצועית מפורטת על חוות דעת שהוגשו מטעם הצדדים:
בדיקות הצפה שבוצעו ללא הבחנה בין שכבות הריצוף למצע
הסקת מסקנות ללא בדיקה של כלל המרפסות הרלוונטיות
שימוש בתצלומים שאינם תואמים למיקומים הנטענים
נקבע כי דוחות אלה אינם מאפשרים לקבוע ממצאים אמינים, ואינם תומכים בהמלצות שהוצגו בהם.
מסקנות והשלכות משפטיות
בסופו של דבר נקבע כי:
מקור חדירת המים אינו בדירת התובע
עיקר הכשל נובע ממערכות איטום וניקוז לקויות במרפסות שמעל
חוות הדעת המקצועית שנערכה על ידי מומחה בית המשפט היא המהימנה והמבוססת ביותר
בהתאם לכך, אימץ בית המשפט את מסקנות הדו״ח כבסיס להמשך ההליך ולהכרעה.
תרמוגרפיה בהליך משפטי – לא כלי עזר, אלא כלי הכרעה
המקרה מדגיש אמת מקצועית חשובה:
כאשר הליך איתור נזילה במצלמה תרמית מיושם נכון, על ידי גורם מוסמך, תוך עמידה בתקנים ותיעוד מלא – היא אינה רק אמצעי טכני, אלא כלי ראייתי בעל משקל משפטי ממשי.
מקרה זה ממחיש את חשיבותה של הכשרה והסמכה פורמלית בתחום ה־תרמוגרפיה, לרבות ידע תיאורטי, מיומנות בפרשנות ממצאים תרמיים ויישום מתודולוגיות בדיקה תקניות, כתנאי להצגת חוות דעת מקצועיות בעלות תוקף ראייתי בהליכים משפטיים.
למידע נוסף על חוות דעת תרמוגרפיות והליכי איתור נזקי מים בהקשר משפטי, ניתן לקרוא באתר של מאיר לוזון – מומחה לאיתור נזקי מים ותרמוגרפיה.
כתובת בנושא שאמורות לעניין אותך:
>> חוות דעת תרמוגרפית שהכריעה פסק דין: מאיר לוזון גבר על חוות הדעת של חברת הביטוח
>> הכרעה משפטית בישראל: תרמוגרפיה כאמצעי מכריע בתביעות ליקויי בנייה.
>> תקן EN 13187: התקן האירופאי לתרמוגרפיה בבניינים – והשלכותיו על בדק בית ואיתור נזילות בישראל.
>> מצלמות תרמיות מספקות הוכחות מוצקות במקרה משפטי באיטליה.
>> תעודה לכל החיים? לא אצלנו! החשיבות של חידוש הסמכה והכרה בגופים מוסמכים בתרמוגרפיה.