תקן EN 13187: התקן האירופאי לתרמוגרפיה בבניינים – והשלכותיו על בדק בית ואיתור נזילות בישראל.
מאת: איגוד מאתרי נזילות ותרמוגרפיה בישראל
מבוא
בעידן המודרני, שבו איכות הבנייה ויעילות האנרגיה נמצאים במוקד הדיון הציבורי, תחום התרמוגרפיה הופך לכלי מרכזי לזיהוי ליקויי בנייה, איתור נזילות ושיפור ביצועי מבנים.
תקן EN 13187, התקן האירופאי לגילוי איכותי של חריגות תרמיות במעטפת מבנים, הפך לאבן יסוד בתחום הבדיקות התרמוגרפיות במדינות רבות כולל גם בישראל תחת אותו הכינוי ת”י 13187.
- כיצד התקן מתפרש במדינות שונות?
- האם הוא דורש הסמכה רשמית?
- והאם הוא רלוונטי לבדיקות בדק בית ואיתור נזילות בישראל?
כתבה זו תספק תשובות מבוססות נתונים ותקדימים משפטיים, תוך הדגשת חשיבות הסמכה מקצועית ממוסדות מוכרים כמו ITC – Infrared Training Center.
מהו תקן EN 13187 ומה מטרתו?
תקן EN 13187:1999 עוסק בבדיקות תרמוגרפיות לאיתור פגמים תרמיים במעטפת מבנים, כולל ליקויים בבידוד, דליפות אוויר, ורטיבות כלואה.
התקן מגדיר שיטה איכותית לזיהוי בעיות באמצעות הדמיה תרמית, אך לא מאפשר מדידה כמותית של רמת הבידוד.
- תחולת התקן – מתאים למבנים חדשים, קיימים, ובמהלך הבנייה.
- תחומים רלוונטיים – בדק בית, איתור נזילות, זיהוי פגמים בבידוד, בחינת איכות בנייה.
- עקרונות מרכזיים – ההדמיה התרמית נדרשת להתבצע בתנאי בדיקה מוגדרים מראש (כגון הפרש טמפרטורות נדרש בין פנים לחוץ).
תקן EN 13187 מתייחס על מעטפת המבנה – כלומר, זיהוי פגמים תרמיים בקירות, גגות, רצפות ופתחים. הוא מוגדר כשיטה איכותית לאיתור “אי-סדירויות תרמיות במעטפת הבניין” באמצעות מצלמה אינפרה-אדומה. בפועל, התחום הזה כולל מגוון רחב של בעיות שניתן לחשוף בבדיקה תרמוגרפית: לא רק בידוד תרמי חסר או גשרי קור, אלא גם דליפות אוויר דרך סדקים וכן אזורים לחים או רטובים בקירות – כולם מתבטאים באנומליות תרמיות. התקן מציין שניתן בעזרתו “למקם אי-סדירויות תרמיות (אך לא לכמת את רמת הבידוד), לאתר הסתננויות אוויר (בלי לכמת אטימות), ולזהות אזורי רטיבות”. AVITEC37.COM
כלומר, התקן רלוונטי ביותר לבדיקות בית ולאיתור נזילות, במובן של זיהוי מוקדי רטיבות או חדירת מים בתוך רכיבי המעטפת. למשל, כתם קור חריג יכול להעיד על צנרת דולפת בתוך קיר או על רטיבות כלואה – והתקן מנחה כיצד לבצע את הסריקה כך שאותן אנומליות יתגלו בצורה אמינה.
בפירוט השלבים בתקן מובא שעל התרמוגרף לוודא ולפרש אנומליות הנגרמות עקב “ליקויי בידוד, לחות, או חדירת אוויר” CERCAPERDITE.COM, לצד הערכה של סוג וחומרת הפגמים. מקורות מקצועיים בתחום הנזילות מאשרים שתרמוגרפיה, כאשר היא נעשית בהתאם לתקן, מסוגלת לחשוף מקרים כמו חדירות מים, עליית רטיבות קפילרית, עיבוי ועובש, ואפילו צינורות נסדקים – והכל ללא הרס.
עם זאת, חשוב להבהיר את גבולות התחום: התקן EN 13187 מוגבל מלכתחילה לגילוי איכותי של בעיות תרמיות. הוא אינו מיועד לכימות – כלומר, לא מודדים באמצעותו ישירות את ערכי ה-R של הבידוד או את מקדם אטימות האוויר המספרי. למעשה, התקן מציין שאינו חל על “קביעה כמותית של רמת הבידוד התרמי או אטימות האוויר של מבנה – לשם כך נדרשות שיטות אחרות (כמו פלוקסמטר למדידת מעבר חום, או מבחן מפוח למדידת אטימות)”.
לכן, בתחום איתור נזילות ובדק בית, תרומתו של התקן היא בזיהוי מיקום ותבנית הבעיה (היכן חודר הקור, איפה מצטברת רטיבות), אבל לא במדידה ישירה של כמות המים או שיעור הדליפה.
בפועל, עבור בודקי בתים ומאתרי נזילות, EN 13187 הוא כלי מרכזי לסריקה תרמית תקנית של הבית. הוא חל על כל סוגי המבנים (חדשים, קיימים, בתהליך בנייה) כדי לחשוף פגמים נסתרים במעטפת, ולכן רלוונטי מאוד לאבחוני בתים, לבדיקות טרום-רכישה ולאיתור מוקדי רטיבות. לא מדובר בתקן למכשור אחר (כמו בדיקות חשמל או מכונה) – אלו מכוסים בתקנים נפרדים – אלא ספציפית לתחום מבנה הבניין.
לסיכום, התקן בהחלט רלוונטי לבדיקות בית ולאיתור נזקי מים ודליפות, כחלק מבדיקת מעטפת הבניין, ולא מוגבל רק לבעיות בידוד. יחד עם זאת, יש להשתמש בו בגדר ייעודו – כבדיקה איכותית לאיתור בעיות – ולא כתחליף למדידה כמותית כאשר נדרשים נתונים מספריים.
מדינות שבהן התקן פועל והורחב
במדינות רבות באירופה התקן EN 13187 אומץ לא רק כהנחיה טכנית אלא כחלק מדרישות תקניות או רגולציה תעשייתית. הנה כמה דוגמאות:
✅ בריטניה – תקן BS EN 13187 משולב בדרישות תקני BREEAM, שם הוא משמש כאמצעי להערכת איכות בנייה, בדיקות טרום מסירה ודירוג אנרגטי.
✅ צרפת – התקן NF EN 13187 מאומץ ע”י גופי רגולציה בתחום הבניין כבסיס לבדיקות איכות בידוד ויעילות אנרגטית.
✅ איטליה – תקן UNI EN 13187 משמש בפרויקטים של דירות ירוקות ונדל”ן יוקרתי לצורך עמידה בתקני איכות.
✅ גרמניה ונורבגיה – פרויקטים של בית פסיבי (Passive House) מחייבים ביצוע סקר תרמוגרפי לפי התקן כחלק מתהליך בקרת האיכות.
✅ שבדיה – שילוב התקן כאמת מידה לאבחון איכות ביצוע בידוד במבנים קיימים.
במדינות אלו, תרמוגרפיה תקנית היא דרישה מסחרית, רגולטורית ואף משפטית בתחומים שונים של תכנון, בדיקה ואימות איכות מבנים.
תקדימים משפטיים: כאשר התרמוגרפיה קובעת את התוצאה
כדי להבין את החשיבות של בדיקות תרמוגרפיות תקניות, נבחן תקדימים משפטיים בהם חוות דעת תרמוגרפית הייתה מכריעה.
- מקרה ויצ’נזה, איטליה: קבוצת דיירים תבעה קבלן בגין עובש ולחות בדירותיהם. הקבלן טען כי מדובר בבעיה תפעולית (חימום לא מספק). עם זאת, בדיקה תרמוגרפית לפי תקן EN 13187 חשפה גשרי קור משמעותיים, שהוכיחו כי הכשל הוא בתכנון המבנה ולא בשימוש הדיירים. בית המשפט קיבל את התביעה על בסיס ממצאי התרמוגרפיה והורה לקבלן לשאת בעלויות השיקום.
פרסום איטלקי תיאר את האירוע: “הסכסוך נמצא לו פתרון בזכות אבחון טכני באמצעות מצלמה תרמית, שהופעלה ע״י מפעיל מוסמך אשר הוזמן ע״י יועץ בית המשפט” SKM-ITALIA.IT
כתבה מקצועית מדגישה שהצילומים התרמיים היו מכריעים ואף בלתי ניתנים להפרכה כשהתבצעו כהלכה, ועל–פי הכללים והפרמטרים הנדרשים.
- מעבר למקרה זה, שימוש בתקן התרמוגרפיה כבסיס להכרעה מתועד בעוד מקרים של ליקויי בנייה נסתרים: למשל, בדו”חות מומחים בבריטניה לאיתור אזורי בידוד חסר, או בסכסוכים על אטימות מעטפת בצרפת, או בפסק דין שניתן לאחרונה בארה”ב שבהם תרמוגרפיה שימשה להוכחת קיומם של דליפות אוויר וקור מעבר לתקן.
- חשוב לציין שהצלחת התרמוגרפיה כראיה משפטית תלויה במומחיות המפעיל ובציות לתקן: לפי מומחי משפט איטלקיים, “כדי שהתרמוגרפיה תהיה בלתי ניתנת לערעור בבית משפט, על המדידה והדוח הטכני להתבצע לפי הקריטריונים המדעיים של התקן, ובידי מפעיל מוסמך” SKM-ITALIA.IT
- כלומר, בתי משפט יקבלו את הממצאים אם יש וידוא לעמידה ב-EN 13187 ולהכשרת המומחה. לסיכום, כן – התקן שימש בסיס והכוונה בהליכים משפטיים בנושאי ליקויי בנייה, כאשר תצלומי אינפרה-אדום בהתאם לתקן סיפקו “הוכחות מוצקות” (כדברי דווח של חברת FLIR) לפתרון סכסוכים.
בשורה התחתונה: כאשר הבדיקה מבוצעת על פי תקן מוכר, היא הופכת לכלי משפטי חזק שיכול להכריע במחלוקות על איכות בנייה וליקויי בידוד.
למה חשוב לבצע בדיקות תרמוגרפיה עם הסמכה בינלאומית?
על אף שהתקן עצמו אינו מחייב פורמלית הסמכה, בפועל במדינות רבות נהוג לדרוש רמת הכשרה מסוימת (למשל, ISO 9712 Level 2 או ISO 18436-7).
✔ ITC (Infrared Training Center) – מוסד ההסמכה המוביל בעולם בתחום התרמוגרפיה. זה הארגון היחיד המוסמך לתקן ניהול איכות ISO 9001:2000, וזו הסיבה שההסמכה שלהם נחשבת לתקן הזהב בקרב אנשי המקצוע בתעשייה. מכללת לוזון היא נציגה יחידה הרשמית של ITC בישראל.
✔ ASNT / BINDT – מוסדות המספקים תעודות הסמכה בינלאומיות.
✔ מוסדות תעשייתיים ורגולטוריים דורשים רמות הסמכה מוכרות לבדיקות תקניות.
🚨 בישראל אין כרגע דרישה חוקית להסמכה רשמית בתרמוגרפיה, אך במצבים של מחלוקות משפטיות או תביעות ביטוח, חוות דעת של תרמוגרף מוסמך לפי תקן ISO תיחשב אמינה וחזקה יותר.
סיכום והמלצות
✅ EN 13187 הוא התקן המרכזי באירופה לבדיקות תרמוגרפיות של מבנים ומשמש גופי רגולציה, ביטוח ובקרה.
✅ מדינות רבות באירופה משתמשות בו כחלק מהנחיות תקניות, כולל לפרויקטי בנייה ירוקה ובקרת איכות מבנים.